כך שיתפה אותי מישהי לא מזמן: "השבוע התקשרתי לבן זוגי להזכיר לו לבצע משימה שממש ממש חשובה לו. במקום לשמוח שאני דואגת לו, הוא ממש התעצבן ואמר שהנה, שוב אני מנסה לשלוט בו כמו תמיד. נמאס לי שכל דבר שאני עושה למענו מתוך דאגה וכוונה טובה, תמיד מתהפך עלי. הוא כבר מאשים אותי באוטומט בכל דבר קטן, ונעול על זה שאני משתלטת עליו למרות שזה ממש לא ככה. איך אני יכולה לשנות אצלו את התפיסה הזאת לגבי?"
כשאני שומעת סיפורים מהסוג הזה, שמערבים את המילה"תמיד", וכוללים בתוכם ויכוחים שמפעילים את שני הצדדים בגלל "דברים קטנים", אני מנחשת שמדובר בדינמיקות יסוד.
אז מה זה דינמיקת יסוד? בתרגום חופשי, מדובר בדינמיקה בין 2 אנשים, שחוזרת על עצמה בצורות שונות, כל פעם כביכול על דברים שונים "וקטנים", אבל הבסיס- השורש של כל הוויכוחים, זהה. השורש בדרך כלל יושב מתחת לפני השטח ככה שקשה לראות מהו, וקל מאד להיתפס לנושא ה"קטן" והשטחי שנמצא מעל פני השטח, אבל זה לא הנושא האמיתי. כשמזהים את הנושא האמיתי, ומתייחסים אליו, באורח פלא כל המריבות הקטנות והמאוד מעצבנות, מתמוססות בדרך כלל יחסית מהר.
בדוגמא הנוכחית, קל לנחש שבן הזוג חושב שמנסים לשלוט בו. אולי יש לו צורך בחופש בחירה, כבוד, או מרחב נשימה (או כל דבר אחר)... ובכל מקרה, סביר להניח שהוא מגיב למצבים מהעבר, אולי אפילו לדברים שקרו לו בזמנים אחרים עם אנשים אחרים. כפי הנראה יש לו צרכים מאד בסיסיים (כגון חופש בחירה או מרחב) שלא קיבלו מענה במשך זמן רב, ודורשים התייחסות. הצרכים האלו כה משוועים להתייחסות, עד שמצבים כביכול "קטנים" שלא היו מפעילים מישהו אחר, מפעילים את אותו אדם ומהווים "טריגרים".
האם גם אתם מכירים את המצב שהאנשים הקרובים אליכם "קופצים" ומתעצבנים מדברים כביכול קטנים שאתם עושים?
אם כן- נסו השבוע לנחש מה הדבר שכל כך חשוב להם שם, שבגללו הם "קופצים" ומופעלים.
Comentários