אתמול התקשרתי לחבר טוב לשאול מה נשמע, והוא אמר לי:
"אני עצבני. רבתי אתמול עם בת הזוג שלי. אני כל כך כועס עליה שלא בא לי לחזור הביתה"
"מה קרה?" שאלתי
"כשהייתי בעבודה, היא הייתה בבית וסידרה מחדש את הרהיטים בסלון המשותף שלנו, אני לא יכול לסבול שהיא עושה את זה. חטפתי עליה עצבים והיא נעלבה ואמרה שאני כפוי טובה."
"אז התעצבנת כי לא אהבת את הסדר החדש?"
"לא- השינוי שהיא עשתה דווקא הרבה יותר יפה. מרגיז אותי שהיא לא שאלה אותי מראש"
"אז היית רוצה להיות כלול בתוכניות שקשורות לשניכם?"
"כן ברור- אבל זה לא רק זה, זה מרגיש שהיא מנסה להשתלט עלי. זה מחזיר אותי אחורה לאמא שלי שהייתה נכנסת לי לקישקעס ומחליטה בשבילי על החפצים שלי גם כשזה ממש לא התאים לי"
"אז חשוב לך שתהיה לך חופש בחירה בדברים שקשורים אליך?"
"כן -חברה שלי אוהבת לעשות כל הזמן שינויים והקצב שלה מאד מהיר. הייתי רוצה שהיא תתחשב גם בקצב שלי ולא תפיל עליי שינויים כשאני לא מוכן אליהם"
"אז אתה מעדיף שייבדקו את הקצב שלך?"
"כן- אבל האמת?! כשאני חושב על זה, הקצב המהיר מעצבן אותי כי אני מרגיש שחברה שלי לא סומכת עליי שאוכל לעשות דברים שקשורים לבית בעצמי. היא חושבת שאני עצלן בגלל שהקצב שלי שונה. היא לא מבינה שיש לי עומס בעבודה כרגע והרבה לחץ הראש"
"אז תרצה שיעריכו את מה שאתה כן עושה בבית?"
"כן ברור. את יודעת מה? אם הייתי מרגיש היא סומכת עליי ומעריכה את התרומה שלי לבית, דווקא לא היה איכפת לי שהיא עשתה סדר חדש. הייתי שמח שהיא מקלה עליי וחוסכת לי מאמצים בבית"
אז מה בעצם קרה פה?
כשיש מריבה מאד גדולה על משהו "כביכול קטן", זה הרבה פעמים רק קצה הקרחון. מתחת לנושא הראשוני והשטחי, יש דברים שחשובים מאד לשני הצדדים, ומשהו כאילו קטן מקפיץ את זה.
מריבות כאלו מזמינות אותנו לראות מה יושב שם מתחת, ולתת לזה מקום.
אז איך מזהים מה דבר החשוב שיושב מתחת לנושא ה"שטחי"?
בתקשורת המקרבת אנחנו קוראים לזה "הקשבה אמפטית". הקשבה כזאת עוזרת לגלות מה כל כך חשוב לי, שנמצא מתחת לכעס שלי. כשמגלים מה יושב שם באמת, מה הנושא האמיתי והגדול יותר- הרבה פעמים יש הקלה גדולה מאד. הרבה פעמים המריבות באותו נושא "קטן" כבר לא יחזרו על עצמן באותה עוצמה ותדירות, ויותר קל לי להתייחס לנושא האמיתי שבאמת דורש את תשומת לבי.
אז מה מעצבן ומקפיץ אותך- שהוא "כביכול קטן"?!
Comments