את לא רואה אותי/ את לוקחת אותי כמובנת מאליה

אם אתםן כמוני, וודאי שמעתםן לא פעם את המשפט הזה מבן או בת זוגכםן.

איך הרגשתםןם כששמעתםן את המשפט הזה? האם זה עשה לכםן חשק לראות ולהעריך את בן או בת זוגכםן? או להפך?

רובנו לא אוהביםות שמאשימים אותנו או שמים עלינו אבחנות ותגיות. הדחף הראשוני שלנו עשוי להיות לכעוס ולהתקיף בחזרה, להתרחק, או אולי לחוש אשמה, להסביר ולהצטדק.

אז מה אפשר בכ"ז לעשות כששומעים את הדברים האלו, בלי לאבד את החיבור עם האדם השני, בלי לקחת על עצמי אשמה וריצוי, ובלי להאשים או להתרחק?

כשזה קורה לי, אני בדר"כ מתעצבנת בהתחלה, ואז נושמת עמוק ומזכירה לעצמי שהצד השני פשוט מבטא כרגע באופן טראגי משהו שחשוב לו, ושזה לא אומר עלי שאני אשמה או לא בסדר. לדברי מרשל רוזנברג- מייסד גישת התקשורת המקרבת, יהיה לנו מאד קשה להקשיב לאחרים אם נחשוב שאנחנו אשמים/אחראיים למה שמפריע להם, או שתפקידנו לתקן או לפתור משהו.

בכל אופן, אחרי שאני נושמת- אני עושה 2 דברים עיקריים:

1. אני בודקת עם הצד השני אם הבנתי אותו. "אז את בעצם מתכוונת לכך ש......? או "אז כשאת אומרת שאני לוקחת אותך כמובנת מאליו האם את מתייחסת ל ..." הבנתי אותך נכון?"

מדהים כמה פעמים אני בתגובתיות למשהו שאני פירשתי שהצד השני בכלל לא התכוון אליו. לפעמים כשאני מבינה את כוונת הצד השני, רק עצם התחושה שהבנתי, כבר מורידה מעוצמת הביקורת כלפיי, והצד השני נרגע, ואין לו צורך להוכיח לי את צדקתו כדי ש"אבין".

2. אני מבקשת מהצד השני להסביר לי באופן ענייני, למה הכוונה/ למה התייחס כאשר אמר ש...אני לא רואה אותו/לוקחת אותו כמובן מאליו, וכו

לפעמים התשובה תפתיע אותי ותעורר בי הקלה, למשל: הייתי שמחה אם המקרר היה יותר מלא כשאני מגיעה הביתה או הייתי שמח ליותר תשומת לב ושתרימי טלפון במהלך היום לומרלי שאת מתגעגעת אלי. מרגישיםות את ההבדל בין 2 הנוסחים? אין לי כל כך מה לעשות עם הטענה שאני לא רואה אותך או לוקחת אותך כמובנת מאליה, וסביר שאתחיל להתווכח איתך שזה לא נכון או אסביר ואצטדק לגבי משהו שבכלל לא התכוונת. אבל לשלוח לך עוד כמה הודעות אהבה ביום או להרים טלפון, זה קל ופשוט, וכבר יש לי הבנה ברורה איך אני יכולה למלא את הצורך שלך בנראות או תמיכה, בלי להרגיש אשמה או שאני לא בסדר.

אפשר כמובן להרחיב את האופן שבו אנו מקשיבים ואולי אפילו "נהנים" מתלונות, כל זאת ועוד בקורסים של תקשורת מקרבת (תקשורת לא אלימה). בקורס נתאמן על מצבים אמיתיים מהחיים ונתרגל הטמעה של דרכי תגובה ופעולה חדשים.

מה דעתכםן? אשמח לשמוע מה לקחתםן מהפוסט הזה.